פעם אחת מצאתי את עצמי מחכה לפגישה חשובה עם מישהי בבית קפה.
זה היה ביום שלא היה לי נח
במקום שאני לא אוהבת
בשעה שממש לא התאימה לי.
הגיע זמן הפגישה והיא לא הגיעה....
הזמנתי לי קפה,
הכנתי את כל הדברים שהייתי צריכה
וחיכיתי.
כמה כעסתי!
חשבתי שאני כועסת עליה
אבל כעסתי בעיקר על עצמי
כי הייתי OVER גמישה
והסכמתי לחרוג מהגבולות שלי
כי ציפיתי שהיא תעריך את הגמישות שלי
בעוד שאני לא כיבדתי את הגבול שלי.
אז גמישות זה אחלה,
ומיומנות חשובה ביותר
אבל כמו כל דבר בחיים,
גם פה צריך איזון,
גבולות והקשבה לעצמי.
אז אני רוצה להודות לך,
שלא הגעת באותו יום לפגישה,
בזכותך למדתי להקשיב לעצמי
להגדיר לעצמי מהם הגבולות שלי
ולשמור עליהם בעתיד.