איך שוב הגעתי למצב שהראש שלי מלא במשימות?
שהימים עוברים ואני לא מספיקה כל מה שאני רוצה?
איך מצד שני אני גם לא בדיוק זוכרת מה עשיתי כל יום?
בשלב הראשון פגש אותי תסכול - אז החלטתי לאמן את עצמי, הסתכלתי אחורה על השבוע שחלף ורשמתי לעצמי במחברת את ההצלחות ואת הדברים שהצלחתי לעשות.
להפתעתי, ובניגוד לתחושה הראשונית שלי – היה לי שבוע פורה במיוחד! (כולל השקת פינת הטיפים ופרסום טיפ ראשון!)
ואז הבנתי שהשלב השני והמתבקש הוא עצירה. עצירה לצורך חשיבה, תעדוף ותכנון.
התחלתי עם רשימה של הדברים שיש לי כרגע על השולחן ובתוך הראש (על כך כבר כתבתי בפוסט קודם), אבל הפעם בחרתי לנסות את הגישה של חשוב / דחוף.
מדובר בטבלה מאד פשוטה, אליה משבצים את כל הדברים שיש לנו לעשות לפי החלוקה של דחוף / לא דחוף, חשוב / לא חשוב.
וואו, כמה תובנות היו לי כבר מהטבלה הקטנה הזו !
הבנתי שאני מתעסקת זמן לא מבוטל בדברים דחופים ולא חשובים כל כך (מתי לקנות מגפיים לאיתי)
ובדברים לא דחופים ולא חשובים (ללכת למשתלה).
לכאורה, לקנות מגפיים לאיתי זה דבר חשוב ואולי אפילו דחוף לאור מזג האויר, ובאמת אפשר להתווכח על מה חשוב ומה לא ועד כמה זה דחוף...
הקריטריון שעזר לי להכריע הוא העובדה שיש דברים יותר חשובים לי שאני לא מוצאת להם זמן!
מזה בעצם התחלתי את כל הטבלה הזו – למצא זמן לדברים החשובים!
כשהסתכלתי על הטבלה, מיד הרגשתי הקלה, כי את כל מה שלא דחוף ולא חשוב, אני בכלל לא מתכוונת לנסות להספיק השבוע.
ועוד הבנתי, שאם אתעסק כל היום בדברים הדחופים והלא חשובים, יעבור לי השבוע בלי שהרגשתי שעשיתי משהו משמעותי.
כי הדברים המשמעותיים, הקשורים להתפתחות שלנו כבני אדם ולערכים שלנו – נמצאים בחלק החשוב, שהוא לפעמים ממש לא דחוף (שימור הזוגיות, זמן עם הילדים, פיתוח העסק...)
האתגר האמיתי מהטבלה הוא למעשה לשלב בין הדברים הדחופים (שאותם לא כדאי להזניח) לבין החשובים (גם אם הם פחות דחופים).
אחרי שעשיתי את הטבלה, כבר היה לי הרבה יותר קל לתכנן את השבוע, כשסדרי העדיפויות ברורים לי.
כי ככה זה אימון - זה פשוט עובד וזה עובד פשוט...
* בסרטון, איתי אחד חמוד שאין לו מגפיים 😊