יש אנשים שאוהבים לעבוד עם מוזיקה וקולות רקע..
אני לא כזו. אני מעדיפה שקט, אפילו כשאני לבד בבית.
אני מכירה את התנאים שאני צריכה לריכוז.
אני צריכה קודם כל להסיר את כל הרעשים;
רעשים אמיתיים, רעשים בראש, משימות, מטלות, הסחות דעת.
הקורונה הדגישה לי במיוחד כמה אני זקוקה לשקט שלי. למרחב שלי. למקום שלי.
שלא תבינו לא נכון, אני מאד אוהבת את הבית שלי ואת המשרד הביתי
אבל כבר הרבה זמן שאני מחפשת nקום שבו אוכל להתרכז, להיות בשקט שלי,
שלא אתפתה ללכת כל רגע למקרר, למכונת כביסה, לדבר בטלפון.
בחרתי להקים לי "מרחב איזון" בבית של ההורים שלי,
שם יש לי שקט פנימי וחיצוני ושם אני עובדת, מאמנת, לומדת ומתפתחת.
(ועל הדרך שותה קפה עם ההורים המקסימים שלי 😊)
ומה איתך?
באילו תנאים את במיטבך?
מה מאפשר לך לייצר שקט, פנימי וחיצוני?
איפה באמת את יכולה להיות עצמך, בלי רעשי רקע, בלי הפרעות ובלי מסכות?
שתפי אותי,
ואם מעניין אותך לשמוע עוד על מרחב האיזון שלי,
פנינית
מאמנת ליצירת איזון בחייך.