לא מעט דברים מעסיקים אותי בימים אלו –
הנסיעה של אלון למחנה קיץ, הבר מצווה שלו ותכנון הנסיעה שלנו.
אלו 3 פרויקטים גדולים שנמצאים על הפרק (ובתוך הראש שלי) ובכל אחד עשרות משימות..
ובנוסף יש כמובן מסיבות סיום, נושאים שקשורים לעבודה, להקמת העסק, ימי הולדת ועוד.
בקיצר, התעייפתי רק מלחשוב, שלא לדבר על לעשות את כל הדברים..
אז העליתי הכל על דף (או יותר נכון על כמה דפים),
חילקתי לנושאים השונים,
ובכל נושא שפכתי על הדף את כל המשימות שצריך לעשות.
*בונוס 1 - זה מיד הוריד לי חלק מהעומס מהראש לדף.
אז התחלתי לתעדף: מה הכי חשוב לעשות היום, השבוע, שבוע הבא...
* בונוס 2 – כל מיני משימות הפכו להיות פחות דחופות (ועל הדרך חסכתי לנו כסף )
* בונוס 3 – גיליתי שיש משימות שאפשר להאציל בהן סמכויות (לבעל, לאמא, לילדים...)
פתאום זה נראה סביר ביום אחד - לעשות טלפון אחד לברר משהו לגבי הבר מצווה, לקבוע תור לרופא שיניים, לשלוח מייל שקשור לעבודה ועוד 2-3 דברים.
את מה שלוקח יותר מחמש דקות לעשות גם הכנסתי ליומן כדי להגדיל את הסיכוי שזה באמת יקרה..
ברור שבין לבין יש את כל הדברים השגרתיים – סופר, כביסה, הסעות, לימוד למבחן, לבשל, לקפוץ לדואר וכו' שגם אותם רשמתי ברשימה יומית מתחלפת..
התהליך הזה של פירוק הדברים למשימות קטנות, תעדוף ושיבוץ הוא מה שמאפשר לי לעבור ממוד של לחץ (שבטח לא תורם) למוד של עשייה ויוצר תחושת הצלחה וסדר בראש.
* בונוס 4 – בגלל שהרשימה הפכה להיות ריאלית אני מצליחה לעשות את מה שתכננתי לרב ואפילו לפעמים מספיקה יותר!
ועם כל זאת, בחג הקרוב אני מתכננת לנוח ולא להתעסק במשימות.
חג שמח!