אני אמא מפקירה?!
כבר הרבה זמן רציתי שאסף ואני נצא לבילוי באמצע השבוע אבל כל פעם שחשבתי על זה מיד קפצו כל התירוצים:
.... בערב אני עייפה ואין לי כח לצאת
.... אין לי בייביסיטר קבועה (אני יודעת, זה לא הגיוני..)
.... בגלל שאלון שומר עליהם, הוא לא הולך לישון עד שאנחנו חוזרים וזה פחות מתאים כשיש לימודים למחרת
.... ההורים צריכים להיות נוכחים בבית בשעות הערב (לפחות אחד מאיתנו 😊)
.... אם אנחנו נצא לבלות ובזמן הזה הילדים יהיו לבד, אני מפקירה את הילדים!.
מפקירה. ממש ככה. מילה קשה.
בינגו. זו הסיבה האמיתית.
הבנתי שיש פה התנגשות בין שני דברים שמאד חשובים לי –
הזוגיות שלי והאמהות שלי, וכל עוד הם לא יתיישבו זה עם זה, אני אמשיך להרגיש לא נח והדייט יידחה.
אבל הרי היינו סופשבוע ברומא, אז מה ההבדל ?
ההבדל בשבילי הוא שכשאני בסופשבוע בחו"ל אני משחררת, את שעות השינה, את מה שהם אוכלים, מה הם עושים... ובאמצע השבוע כשאנחנו פה, יותר קשה לי לעשות את זה.
חיפשתי משהו שיאפשר לי לשנות את התפיסה שלי לגבי יציאה, שיתחבר ל"שחרור" הזה.
ומצאתי!
בערב הזה כשאנחנו נצא, הילדים יעשו "ערב אחים ואחיות" –
ערב שבו הם יוכלו להיות ביחד, לעשות ערב כיפי של משחקים, סרט ואוכל ויוכלו להשאר ערים עד שאנחנו חוזרים.
ברגע שגיבשתי את הרעיון, גם השפה וגם התפיסה שלי השתנו - פתאום כבר לא הייתי אמא מפקירה, אלא אמא שמשקיעה ביחסים בין הילדים שלה, אמא שיודעת לשחרר, אמא שמעודדת גיבוש והנאה!
רגשות האשמה על "הפקרת" הילדים תורגמו לערכים של משפחתיות, זוגיות, קלילות ומצאתי מקום לשני הדברים החשובים לי – הזוגיות והאמהות.
זה מה שקורה באימון אישי (בין השאר) –
אנחנו בוחרים את מה שחשוב לנו לעשות, מדברים על כל הסיבות "למה לא..", מגלים את התפיסות שעומדות מאחוריהן ומנסים לבחון עד כמה הן נכונות במציאות או שאולי זה רק בראש שלנו?
רוצים גם? מוזמנים להרים טלפון ואשמח ללוות אתכם בתהליך אימון אישי!
מעניין אתכם לשמוע עוד הקונספט של "ערב אחים ואחיות"? היכנסו לטיפ השבועי ...