השבוע, התמודדתי עם סוגייה אישית שבה חשבתי שאני "מתפנקת" ובעקבותיה בדקתי עם עצמי ושאלתי אתכם מה זה פינוק עבורכם ?
90% מהאנשים שענו לי על הסקר ציינו שפינוק בשבילם הוא - הנאה, כיף, תענוג, משהו לעצמי, שעושה לי טוב, שלא עושים בשגרה (באנגלית treat )
אבל במילון, יש עוד פירוש למילה "פינוק" והוא – יחס של חיבה מופרזת המלווה עידון רב או ותרנות יתרה (באנגלית spoil מלשון לקלקל, להרוס)
מעניין שבעברית נבחרה מילה אחת לייצג את שני ההיבטים.
אולי יש פה מסר שמי שמאפשר לעצמו הנאה וכיף בעצם מוותר לעצמו?
האם לעשות מה שטוב לי הוא פינוק?
האם מי שמתפנק, לא מתאמץ?
מבחינתי פינוק = לדאוג לעצמי, להתפתחות שלי, לטיפוח, לשעות שינה, לספורט, לזמן עם חברות ועם בן הזוג, לשקט שלי. זה לא חייב להיות כל יום אבל אין סיבה שזה יהפוך למשהו נדיר.
בעיני אם זה לא על חשבון מישהו אחר או על חשבון דברים שאני צריכה לעשות אין בזה שום דבר רע, להפך!
ומה לגבי לפנק?? (לא במובן של אהבה, חיבוקים, להתכרבל בסלון... )
כאן אני מתחברת להגדרה של אדלר – לפנק זה לעשות בשביל אחר מה שהוא מסוגל לעשות בשביל עצמו (לא כיוצא מן הכלל אלא כשגרה).
למשל – לנעול נעליים לילד בן 7, לקפל כביסה לילדה בת 14, וגם דברים כמו להכין בשביל הילד אוכל מיוחד והתנהלות סביב הצרכים של הילד.
בדרך כלל זה מתחיל מרצון לפנק מתוך אהבה, זה ממשיך בדרך כלל מתוך הרגל או מתוך רצון שהילד יהיה מאושר ומחוסר רצון להתמודד עם ההתנגדות או עם הזמן שזה ייקח.
אלו רק דוגמאות מעטות של פינוק במובן השלילי, הן מעבירות לילד מסר שהוא (והאושר שלו) הכי חשובים, שהוא לא מסוגל, שלא סומכים עליו, ובסופו של דבר הילד לא יודע להתמודד עם תסכולים ועם המציאות, כי תמיד יש מי שמסדר לו אותה.
אסיים באופטימיות לכבוד יום העצמאות, ואציין שבעיני חלק מהדרכים להפסיק עם הפינוק הוא לעודד את הילדים שלנו (בכל גיל) לעצמאות ואחריות.
אתם מוזמנים לקרא את הפוסטים שלי בנושא עצמאות ואחריות ילדים ממש כאן!
חג עצמאות שמח!
❤️
פנינית
*בתמונה – הפינוק היומי שלי במסגרת הניקוי שאני עושה (עם 5 שקדים זה משו משו, תסמכו עלי 😊)