בתקופה האחרונה אני עושה מאמצים עילאיים לא להרים בגדים מהרצפה בחדרים של הילדים.
מי שמכיר אותי יודע שסדר הוא בהחלט אחד הערכים המובילים אצלי ולכן המשימה הזו ממש מאתגרת אותי
זה התחיל בזה שהייתי אוספת את הבגדים שהם השאירו על הרצפה בחדר שלהם ..
בהמשך השתכללתי ובכל פעם שזה היה מציק לי בעין הייתי מבקשת מהם לשים את הבגדים שלהם בכביסה, שזו בעצם אותה פעולה, רק שעכשיו אני גם האמא הנודניקית שמעירה כל הזמן.
ואז הבנתי שיותר חשוב לי שהם יקחו אחריות על הדברים שלהם מאשר שהחדר יהיה מסודר!
עשיתי איתם תיאום ציפיות שאני לא ארים להם את הבגדים ושרק מה שבסל כביסה מתכבס.
כמובן שהיו התנגדויות מצד הילדים לאור הרעת התנאים והמטלה שנוספה לחייהם .
לא אשקר, בימים ואפילו בשבועות הראשונים, כל פעם שעברתי ליד החדר וראיתי את הבגדים על הרצפה, הייתי צריכה ממש להחזיק את עצמי לא לעשות את הפעולה האוטומטית.
עלו לי מחשבות להרים את הבגדים.. זה לא כל כך נורא אם אני רק אעביר את הדברים לסל הכביסה... אני לא מאמינה על עצמי שאני מוכנה שככה יראה החדר של הילדים.. זה לא יפה ולא מסודר...
אני שמחה להגיד שהיום אני כבר יכולה להסתכל על הבגדים על הרצפה ולא להרים אותם!
אז במקרה עברתם פה וראיתם בגדים זרוקים בחדרים על הרצפה, זה לא שהזנחתי את הבית או את הילדים, אני פשוט באמצע שיעור חשוב ותרגול עצמי!