יום 1: יואו מה עשיתי, איך הסכמתי שיטוס ל 7 שבועות?
יום 2: מעניין אם כבר יש לו חברים ...
יום 3: למה הם לא מעלים תמונות?
יום 4: למה הוא לא כותב תשובה למייל? הוא בטח לא יודע איך עונים
יום 5: למה הוא לא כותב תשובה למייל? הוא בטח נורא עסוק
יום 6: למה הוא לא כותב תשובה למייל? הוא בטח לא מתגעגע אלינו ...
איך הסכמתי שיטוס ל 7 שבועות?!
יום 7: יש תשובה למייל!!!! הוא מסתדר, הוא יודע איך כותבים תשובה, הוא נורא עסוק וגם מתגעגע!
יום 8: הוא נראה שמח בתמונות - משחק טניס, כדורסל, כדורגל, פינג פונג..
יום 9: היום שיחת טלפון! הוא לא מספיק לדבר איתנו כי ממהר לטורניר כדורסל ☹
יום 10: עוד שיחת טלפון (במקום זאת של אתמול) – הוא נשמע מאושר!! רק עוד שבוע לשיחה הבאה.
יום 11: ראיתי בתמונות שיש לו תחבושת על האצבע, אולי קרה לו משהו...
איך הסכמתי שיטוס ל 7 שבועות?!?
יום 12: ראיתי בתמונות שכבר אין לו תחבושת על האצבע, הוא כנראה בסדר
יום 13: עוד תשובה למייל! הפעם הוא מבקש חומר נגד יתושים ומנה חמה...
יום 14: למה הוא כל הזמן בתמונות בכדורסל ופוטבול? מה עם קצת מוזיקה / אומנות / סקי מים?
יום 15: רואים בתמונות שהוא שיחק גם לאקרוס, ועושה משהו בנגריה, מעניין מה הוא בונה...
יום 16: אין שיחה שבועית ☹ הוא שוב בטורניר, הפעם פוטבול..
איך הסכמתי שיטוס ל 7 שבועות?!?!
יום 17: איזה כיף לשמוע אותו! יש לו חברים, כיף לו בטירוף, והספקנו לשאול אותו את כל השאלות!!!!
(הוא בונה סירה בנגרייה, פחות אהב לאקרוס)
אז איך הסכמתי שיטוס ל 7 שבועות?
כי האמנתי שהוא יהנה, סמכתי עליו שיסתדר ורציתי לאפשר לו חוויה מעצימה של פעם בחיים!
וגם כי ידעתי שבאמצע נפגוש אותו ב parents weekend!!