אז בשעה טובה אלון הגיש את עבודת השורשים בשבוע שעבר, ואני עברתי את האתגר של לא להתערב בהכנתה..
באותו ערב נפגשנו עם המורה באסיפת ההורים והמורה שאלה אותו אם עשה לבד את העבודה והיתה מרוצה שעשה את העבודה בעצמו (ואני כמובן הייתי מרוצה שוב שלא התערבתי..)
אז אני אמרתי לה "את מאמינה שאפילו לא קראתי את העבודה?" חזרנו הביתה ופתאום עלו לי רגשות אחרים מאלו שהיו לי בבוקר...
מילא שלא עזרתי לו, מילא שזה לא יצא כמו שרציתי, אבל לא לקרא? לא לעשות הגהה? לא לראות שזה בכיוון? אולי הוא הבין שלא אכפת לי מהעבודה?
שמתי לב שאני טוחנת את הנושא ביני לבין עצמי, והבנתי שמעניין אותי לדעת מה אלון חושב על העבודה שהגיש ועל תהליך ההכנה שלה..
במחשבה ראשונה חשבתי לחכות שיקבל את העבודה בחזרה, אבל לאחר שיחה עם אסף, הבנתי שאין קשר בין הציון שיקבל (אם בכלל יש ציונים לעבודת שורשים...) לבין הלמידה...
בינתיים עברו כמה ימים ועדיין לא מצאתי את ההזדמנות וההקשר לקיים את השיחה...
אבל כן מצאתי הזדמנות לארוחת צהריים משותפת בחופשת פסח
המשך יבוא... (לחצו כאן לפוסט ה- 3 בנושא עבודת השורשים)