לא מזמן סיימתי תהליך עם מתאמנת שהרגישה שהיא לא עושה שום דבר לטובת הקריירה שלה.
מאז ומתמיד, כל מנהל שהיה לה דאג לה, קידם אותה, דחף אותה וסלל לה את הדרך לתפקיד הבא.
הגיע היום והמנהל נתן לה משוב שהיא לא עושה שום דבר בתכנון הקריירה שלה ושהגיע הזמן שתיקח אחריות על העתיד שלה!
איך היא יכולה לקחת יוזמה או אחריות על הקריירה שלה כשכל הזמן עושים בשבילה?!
כל עוד אנחנו לוקחים את האחריות על עצמינו, לצד השני אין ממש מוטיבציה לקחת אחריות, כי אנחנו עושים לו את העבודה ...
ומה קורה כשאנחנו מבקשים ממישהו שיקח אחריות?
במקרה זה אנחנו למעשה נותנים לו את האחריות והוא יכול לקבל אותה (או שלא..)
כשאנחנו נותנים אחריות, אנחנו היוזמים, ואומרים לצד השני מה אנחנו מצפים ממנו.
יכול להיות שהצד השני יקבל על עצמו את האחריות, אולי בחוסר חשק, ואולי לא ילמד מזה לפעם הבאה..
לקחת אחריות לעומת זאת, היא מעשה יזום, פרואקטיבי, שנובע מבחירה מודעת.
רוב הסיכויים שאם בחרתי לקחת אחריות, אני אהיה גם אחראית לתוצאות, אאמין בחשיבות של הדבר ואלמד מהמעשה.
אז איך גורמים לכך שמישהו ייקח אחריות?
מאד קשה "לגרום" למישהו לעשות משהו...
ובכל זאת, הדרך הכי אפקטיבית שאני מכירה היא
לשחרר!
זה נכון עם ילדים (למשל בשיעורי בית)
זה נכון בזוגיות (למשל בחלוקת מטלות)
זה נכון במקום העבודה (למשל בעבודה בצוותים)
ובעצם בכל תחום שנחשוב עליו.
אז באיזה תחום אתם הולכים לתת למישהו הזדמנות לקחת אחריות?
(גם זו החלטה של לקיחת אחריות 😊)
אני פה לתמוך בכם בכל החלטה שתקבלו!